"ואלס עם באשיר"

ואלס עם באשיר הוא סרט מונפש דוקו-דרמטי מלחמתי. הסרט נוצר על ידי במאי הקולנוע הישראלי ארי פולמן , הסרט זכה בפרסים רבים ובהם גלובוס הזהב, פרס סזאר, פרס אופיר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. ברובם המוחלט של הפרסים ברחבי העולם שהסרט זכה, מדובר היה בזכייה או המועמדות הראשונה בהיסטוריה של הפרסים, של סרט ישראלי, סרט מונפש ו/או סרט תיעודי.

ואלס עם באשיר הוא למעשה אוסף של היזכרויות סובייקטיביות ווידויים אישיים שונים מימי מלחמת לבנון הראשונה, השזורים יחד עם פלאשבקים מסויטים שארי פולמן חווה בעצמו. שילובם זה בזה נועד לעורר בפולמן תהליך מלא של היזכרות: לנסוע אחורה בזמן, להשלים את פיסות הזיכרון החסרות, ולנסות ולפענח היכן הוא היה ומה עשה בזמן הטבח במחנות הפליטים של סברה ושתילה.

הסרט נפתח בעת לילה עם קבוצה של 26 כלבים מזילי ריר השועטים דרך רחובות תל אביב בחיפושם אחר נקמה. תוך יצירת דרמטיזציה קולנועית לסיוט מתמשך שחווה בלילות בועז ריין, אחד מחבריו הטובים של פולמן, סצנה זו מתארת כיצד כלבי הציד מפלסים את דרכם מנקודת מוצא שאינה ידועה, דרך שלוות החיים הנורמלית והרגועה בשדרות רוטשילד, ועד ליעד הבלתי נמנע, הדירה שבועז ישן בה. סיקוונס זה בונה כבר מן הפתיחה את הניגודים התמטיים שיאפיינו את סרטו של פולמן מרגע זה ואילך: המתח הבלתי פתיר בין חלום למציאות, המרחק הקצר והאבסורדי בין שפיות לבין פסיכוזה, והצורך לגשר בין מה שניתן לייצגו בקולנוע ומה שאינו.

 כמו כן, הסיקוונס עורך לצופה היכרות מבואית ומפתיעה עם אסטרטגיה צורנית שאינה כה שכיחה במסגרת אמצעי המבע הקולנועי של האנימציה. משורטטת בעושר רב בגוונים מנוגדים של צהוב ואפור מתכתי, ומלווה בעיצוב סאונד קפדני המורכב מכמה ערוצי סאונד נפרדים, סצנת הפתיחה יוצרת מפגן אודיו-ויזואלי בלתי צפוי, ”אטרקציה“ קולנועית שמכה בצופה באופן קוגניטיבי, מנערת אותו ממקומו הנוח והפסיבי, ומציבה אותו מידית בתוך עולם הסרט.

פעמים רבות סרטי האנימציה התיעודית הם אינטראקטיביים, כלומר כאלו המסתמכים על הדדיות בין המתעד לסובייקטים שלו, לרוב תוך אימוץ הפורמט התיעודי המוכר של הריאיון. בדרך כלל, וואלס עם באשיר הוא דוגמה מובהקת לכך, מדובר בראיונות אמתיים שמוקלטים בזמן אמת ולאחר מכן מלווים באנימציה שנותנת להם איזושהי פרשנות ויזואלית. מבנה זה יוצר אצלנו כצופים פרדוקס מעניין במהלך הצפייה: מצד אחד אנו מודעים לכך שמה שאנו רואים הוא מפוברק לחלוטין, קונסטרוקציה פיקטיבית של אנימציה; מצד שני אנו מבינים שמה שאנו שומעים הוא הקלטה תיעודית של שיחה אותנטית עם אדם אמיתי שאת קולו אנו שומעים .

הסרט ואלס עם באשיר הוא סרט תיעודי המשתייך לז'אנר דוקו וכמו כן משתייך לכמה סוגי סרטים תיעודיים .

סרט דיוקן : דברים המשרטטים דמות מסויימת ובתוך כך גם סרטים אוטוביוגרפיים סרטים המתמקדים באוטוביוגרפיה של היוצר או משתמשים בה כחלק מרכזי מהסרט.

הסרט "ואלס עם באשיר" מורכב מסדרה של מפגשים עם אישיויות שונות מעברו של הבמאי והיוצר ארי פולמן במטרה לגולל את מאורעות המלחמה בלבנון ואף להיזכר בהם תוך כדי חיפוש אחר עדויות מהעבר ארי פולמן שם דגש לסיפור חייו והוא עושה זאת באמצעות שלל ראיונות עם אנשים שהיו לצידו בעת המלחמה שמציגים את אישיותו ואת סיפור חייו .

דוקו-אקטיביזם : ז'אנר בקולנוע התיעודי שיחודו הוא מעורבותו של העיתונאי החוקר בנשוא התחקיר. היוצר לא רק מתעד את המציאות אלא מנסה לשנות אותה במהלך הסרט. לעתים העיתונאי יוזם פעילות פרובוקטיבית כדי לנסות להתעמת עם מי שיכול להוביל לשינוי המיוחל. היוצרים הדוקו אקטיביסטים מנסים לשנות את התופעה בצורה אגרסיבית, בוטה ולעתים צינית.

הסרט משתייך גם לז'אנר דוקו אקטיביזם , במהלך החיפושים של ארי פולמן אחר עדויות מהעבר וניסיונותיו הרבים להיזכר במאורעות שהתרחשו במלחמת לבנון ניתן לראות כי הוא נוקט סוג של עמדה לגבי כל מה שקרה במלחמה ובאופן כללי על ההתנהלות הצבאית הישראלית במלחמה בכך שהוא דואג להציג באופן חד משמעי צד שמציג את הפעילות של צה"ל באותה מלמה באופן שלילי , מלחמת לבנון הראשונה הייתה מלחמה קשה שפקדה המון הרוגים לצד הישראלי וכמו כן לצד הלבנוני , בסרטו ארי פולמן בחר לבקר את ההתנהלות הצבאית באותה מלחמה באופן חריף והוא בחר להציג זאת בכול מיני סצנות מהסרט שלו שהן מהוות סוג של פלאשבק לדברים שחווה באמת באותה המלחמה  כמו למשל שרואים את החיילים הולכים ברחובות מאוכלסים ויורים באוויר בלי שום סיבה כמו כן הוא בחר שלא להראות את הצד השני במלחמה יותר מידי , הוא הציג באופן כללי רק את ההתנהלות השגויה של צהל ( ע"פ דעתו) בכך שבחר להימנע מלהראות את הצד השני בכול הסיפור , דבר שיכל לפגוע במעמדה של מדינת ישראל בעולם , הסרט "ואלס עם באשיר" הצליח לא רק בישראל אלא גם בעולם הוא זכה בפרסים רבים ואפילו היה מועמד לאוסקר וכמו כן הצגתו של הצד הישראלי בלבד בסרט הוא דבר שאני מאמינה שפגע באופן מסוים בתדמיתו של צה"ל .