הפרה עיתונאית - חבות התקשורת

פרשת הזמר המפורסם  החשוד כי קיים לכאורה ביחד עם חבריו יחסי מין בהסכמה עם מספר קטינות הייתה פרשה שטלטלה את המדינה , במשך שלושה וחצי חודשים כולם דיברו על הפרשה , היא סוקרה בצורה נרחבת  באמצעי התקשורת השונים עד כדי כך שכמעט בכול ערב בפרק זמן זה שידורי החדשות במהדורה המרכזית נפתחו בפרשה זו .

פרשה זו הייתה פרשה שעליה חל צו איסור פרסום בכול אמצעי התקשורת השונים  אך סביב הפרשה היה באזז גדול במיוחד , הופצו המון שמועות בנוגע לזהות הזמר ברשתות החברתית למיניהן וגם בגופי התקשורת עצמם החלו  לקהל הרחב כל מיני כתבות המרמזות את זהות הזמר .

במשך סיקור הפרשה,  במהלך שידורים של תכניות למיניהן ( חדשות , תכניות בוקר) עם פרסום הפרטים הראשונים על פרשת הזמר המפורסם החשוד , שמו נחשף בטעות בשידור חי של תכנית בוקר בערוץ 2 זה קרה במהלך דיון על הפרשה , המנחים התדיינו עם אורחים שהוזמנו לאולפן על הפרשה עד שבטעות חשפה המנחה גלית גוטמן את שמו בשידור חי , דבר שהיווה הפרה עיתונאית אך לא נעשה בכוונה תחילה  .

https://youtu.be/9GNBsszbsck

אחת הבעיות העיקריות עם השמירה על צו איסור הפרסום בפרשה הזאת , הייתה שלא כל גופי התקשורת יישרו קו בנוגע למושא הצנזורה , האם מצנזרים את שם הזמר או את ההקשר ?

במקרה זה שני אתרי חדשות מפורסמים פרסמו כתבות בעלות ניסוחים שונים האחת חשפה את שמו של הזמר והוצמדה תמונתו של הזמר לכתבה  ואילו השנייה את ההקשר והצמידה את אותה התמונה  רק מטושטשת  של הזמר ההצלבה ביניהם היא זאת  שחשפה את מה שאסור וכך האייטם בעצם ייצא החוצה התפרסם .

דבר זה היווה פגיעה באחד הערכים הפרופסיונליים המרכזים של כל עיתונאי והוא הדיוק .

דיוק: יש לאמת כל הדבר העולה לשידור, אין לשדר דבר אשר אינו נכון או מדויק. אין לערוך משדר באופן שעלול לסלף את המידע הכלול בו, אם קיים חשש בהטעיית הציבור.

דבר זה היווה פגיעה בדיוק מכיוון שנחשפו המון פרטים כשהתפוצצה הפרשה חלקם לא היו מדיוקים לגמרי, חלקם לא נמסרו וחלקם סולפו , הנושא והמעורבים בפרשה טרם נחקרו והפרטים לגביה לא אומתו .

חשיפת שמו של הזמר המפורסם עוד לפני אימות הפרטים ולפני שנתן עדות ונחקר היה דבר שהיווה פגיעה בשמו הטוב של הזמר והוא הוצג בכול אמצעי התקשורת השונים באור שלילי .

 למרות שמעשיו של הזמר ידועים לשמצה והוא התנהג בצורה מכפישה למדי אין הצדקה לחשיפת שמעות ופרטים שטרם נבדק ונחקר אם הם אמתיים מבחינת האתיקה העיתונאית .

 גם לאחר חקירתו וחקירת המעורבים בפרשה הסיפור המשיך להתפרסם ולצבור תאוצה באמצעי התקשורת ופרשה זו הפכה להיות לדיבור החם ביותר , במשך תקופה ארוכה עם שלם עקב אחר ההתרחשויות  והסיפור קיבל במה גדולה יותר מהרבה סיפורים אחרים ולא פחות חשובים באותה תקופה , עד שבעצם הפרשה נסגרה בכך שהמעורבות בפרשה הודו שמסרו עדות שקר והנאשם ייצא זכאי .

לסיום הייתי פונה למועצת העיתונות בישראל שזה בעצם ארגון וולונטרי פרטי שהוקם במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. הייתי פונה אליהם באמצעות מכתב ובו הייתי מתארת ומסבירה את ההפרה ומבקשת לטפל בה באופן מידי .

זירת הריאליטי

השאלה :

תוכניות המציאות מייצגות או משקפות מציאות , האם מתקיים שם אסקפיזם או ביקורת ?

תוכנית מציאות או תוכנית ריאליטי היא ז'אנר טלוויזיוני שאינו מתוסרט ומתעד אירועים אמתיים ז'אנר זה  פופולארי ביותר בעל אחוזי רייטינג גבוהים משל תוכניות אחרות הזוכה להצלחה רבה בישראל ובעולם כולו בעיקר בשל היותו ז'אנר שלו אלמנטים של חידוש והפתעה .

 ז'אנר זה משודר בדרך כלל בשעות הפריים טיים ונצפה ע"י אוכלוסיות שונות ומגוונות ,

תכניות המציאות הן כנראה התופעה הטלוויזיונית הבולטת בעשור האחרון הן מספקות בידור להמונים ריגוש ומציצנות , הן מופקות וערוכות בתקציבי ענק המאפשרים גירויים לצופה ומספקים לו הצצה  למדינות חוצות יבשות כדוגמת המרוץ למליון נופים אקזוטיים כדוגמת הישרדות ובתי ראווה מעוצבים להדהים כדוגמת בית האח הגדול , כל אלה מעמיקים את חוויות הצפייה עד כדי התמכרות לתוכניות אלה .

הנחת המוצא של תיאורית הבניית המציאות היא שהיא מדברת על הקשר בין המציאות לייצוג בתקשורת.

 התאוריה אומרת שאמצעי התקשורת לא יכולים לשקף את מה שקורה במציאות. אין דבר כזה ייצוג אובייקטיבי, עובדתי. הייצוג לא יהיה מראה של המציאות לעולם. לתיאוריה גם קוראים התאוריה האידאולוגית, כי אנו משקפים מציאות סובייקטיבית.

התאוריה שייכת למסורת ההשפעות החזקות המאוחרות. היא מראה איך התקשורת מעצבת את תפיסת העולם של החברה, היא אומרת לנו מה לחשוב, אך היא לא מציגה תמונת עולם אובייקטיבית ולכן יוצרת השפעה על העולם שלנו.

לפי תאוריה זו תוכניות המציאות כשמן מציגות "מציאות" קיימת בתרבות הישראלית והן מראות סיטואציות שונות בין מתמודדים שונים , תוכניות הריאליטי אינן יכולות לשקף מציאות כמו מראה בעיקר בשל היות המציגים , מצולמים במצלמות במעגל סגור דבר שגורם להם לביים את עצמם , המתמודדים מביימים התנהגות משתמשים בשפה יותר גבוהה, לעיתים משנים או משדרגים מראה חיצוני  בשביל המצלמות, הכול מתוסרט מצולם ומבויים , המציגים מודעים לעצמם  ולכן הם עושים הכול כדי להיראות טוב בפני הצופים בבית הם פועלים לקדם עצמם ולהעצים את ההערצה והאהדה כלפיהם.

בנוסף ההפקה מתערבת לתועלתה האישית ומקדמת מתמודד או מתמודדת לבחירתם , הם דואגים להדגיש את אחד המתמודדים שלדעתם הוא בעל פוטנציאל לזכות על מנת להעצים אותו ואת הבאז סביבו ואת ההערצה כלפיו ולהגביר את נכונותם של הצופים בבית להצביע לו

 בנוסף תוכניות אלו הן תוכניות שלהן עריכה מאסיבית ומגוונת מצלמים חומרי גלם במספרי ענק שלרוב רובו נשאר סגור בחדר העריכה ולעיתים, הן מציגות את הקיים ככל האפשר אך משדרגות ולעתים משנות לפי הצורך .

  

בז'אנר הריאליטי אכן מתקיים אסקפיזם ,אסקפיזם משמעותו  הסחת דעת נפשית, באמצעות בידור או בילוי כלשהו, במטרה "לברוח" ממצבים שנתפסים מלחיצים ולא נעימים במציאות היומיומית. אסקפיזם מוגדר על ידי ההתנהגות ועל ידי המוטיבציה שמאחוריה – הרצון לברוח מהמציאות

התעלמות ממסגרות חברתיות קיימות, מאפשרת לחוות מציאות אחרת, לדמיין עולם נטול פרספקטיבה נוכחית היסטורית, חברתית או פוליטית

הריאליטי בעצם מהווה עבור אנשים אלו סוג של בריחה מממציאות חייהם שפוקדת אותם , אנשים אלו שרוצים לשכוח מצרות היום יום , מהקשיים והדברים שעוברים עליהם ולכן הם צופים בריאליטי כי הוא מהווה עבורם סוג של סרט , הצגה דרמה והוא מציג שלל דמויות מגוונות כך שכל הקהלים מכל סוגי האוכלוסיות יכלו להזדהות איתם עם מה שהם עוברים או עברו בחיים ועם המסר והרעיון הכללי שהם מנסים להעביר דבר שאמור להעצים את נכונותם של הצופים  להמשיך ולצפות בתוכנית .

 כל אלה מסיחים את דעתם של הצופים בבית  וגורמים להם לשכוח מהצרות היום יומיות המעיקות עליהם וזו הסיבה העיקרית לאחוזי הרייטינג הגבוהים של תוכניות הריאליטי , ולהשתלטותו על שעות הפריים טיים בטלוויזיה .

בין "המופע של טרומן " ל"משחקי הרעב "

המופע של טרומן ומשחקי הרעב הם שני סרטים אשר באים להעביר ביקורת חריפה על תוכניות הריאלטי ומציגים אותו כמוצר תרבותי נמוך , המעודד מציצנות וחדירה לפרטיות .

בשני הסרטים מציגים עולם מלאכותי ובו מישהו ״השולט״ באנשים 

במופע של טרומן מציגים את הבמאי ויוצר הסדרה  ״כריסטוף ״ ולו סממנים חיצוניים המזכירים את החיילים מהמפלגה הנאצית ( המראה שלו הבהיר שלו, השם שלו ) על מנת להקצין את המסר שהסרט מנסה להעביר ולהציג אותו ככוחני ושולט  .

ובמשחקי הרעב מתואר המרד שמובילה קטניס אוורדין של מחוזות פאנם כנגד הקפיטול(הממשל בפאנם) המושחת והרודנית,  הקפיטול שולט במחוזות העניים והנחלשים ביד רמה. 

נקודת דמיון נוספת בין שני הסרטים הוא בעצם העולם המלאכותי והמציאות המדומה

בסרט ״המופע של טרומן״ מסופר על גיבור הסרט טרומן  בחור פשוט וחביב, המתגורר באי "סיהייבן". הוא נשוי ומועסק כסוכן מכירות בחברה גדולה. כל העת, ישנם צופי טלוויזיה הצופים במתרחש מבלי שטרומן יהיה מודע לעובדת היותו מצולם ונצפה ולכך שהוא בעצם חי בתוך אולפן ומסביבו מי שהוא תופס כמשפחתו וחבריו הם למעשה שחקנים בשכר שתפקידם לשמר את האשליה שבה הוא חי  , בתוכנית טלוויזיה על חייו, המשודרת ברחבי העולם.

ובסרט "משחקי הרעב ה עלילה מתרחשת בעתיד  במדינה בשם "פאנם", השוכנת על חורבותיה של אמריקה הצפונית. בפאנם שולט ממשל חזק, השוכן בעיר מרכזית בשם "הקפיטול".כעונש מרד  שביצעו נגד הממשל ובו מחוז 13 נשרף עד היסוד, יזם הקפיטול את משחקי הרעב - אירוע טלוויזיוני שנתי המשודר בשידור חי בכל המדינה בו נער ונערה מכל מחוז נבחרים בהגרלה ונדרשים להילחם זה בזה למוות בתוך זירה.

 משחקי הרעב נוצרו כדי להראות את שליטתו המוחלטת של הקפיטול במחוזות, ולהדגים שאפילו ילדים לא יתחמקו מהשפעתו.

למרות שלסרטים נקודות דמיון משותפות רבות הם עדיין שונים בגישה שלהם ובמה שהם מנסים להעביר

״משחקי הרעב״ כסרט עתידני מנסה להעביר בצורה מאוד קיצונית  את ההשלכות ההרסניות של תוכניות הריאלטי הוא מנסה להראות מה ייקרה לעולם העתידני אם אנשים ימשיכו להיחשף לתוכניות ריאלטי ולמה תוכניות אלו הן יכולות לגרום , הוא מציג את הקפיטול ואת משחקי הרעב עצמם בצורה קיצונית למדי , הוא מקצין גם בנראות החיצונית ובלבוש של חברי הקפיטול על מנת לעורר יותר עניין.

״המופע של טרומן ״ כסרט שהמהות האמיתית שלו היא בעצם להעביר ביקורת על ראיון הריאליטי עצמו מציג את האנושיות של טרומן בכך שהוא מראה ומנסה ליצור סיטואציות מאוד אנושיות שקורת בחיי היום היום לכול אדם בניגוד למשחקי הרעב על מנת שיוכל לגרום לצופים בבית להתחבר לטרומן לחוש הזדהות הזדהות ואהדה כלפיו ולהמשיך לרצות לצפות בריאליטי.

אסכולת החיברות ואובדן הילדות

האם ילדים ובני נוער מושפעים מדפוסי התנהגות מסוימים שאליהם הם נחשפים במדיה (סדרות טלוויזיה, תכנים אינטרנטיים) במידה כזו שהם גורמים להם לחקות אותם?

התקשורת כסוכנת חיברות

בני נוער, כיום, חיים בעולם מודרני בו מתרחשת צמיחה בלתי פוסקת של אמצעי תקשורת המוניים. התקשורת מהווה עבורם סוכן חיברות חדש יחסית אשר תופס נתח גדול יותר בחייהם, כך הם יכולים ללמוד רבות על החברה, על התרבות ועל הנורמות המחייבות אותם או רצויות להם.

השפעתם של אמצעי התקשורת גדולה ונעוצה בהיותם סוכני חיברות יציבים, קבועים ומתמידים, כל זאת כבר בשלב מוקדם מאוד בחיינו. כתינוקות ובגיל ההתבגרות הטלוויזיה ממלאת מקום של כעין "הורה חדש" ומעמדה מתחזק אף יותר.

זה מתחיל בעיקרון מצפייה תמימה בטלוויזיה או מסרטון ביוטיוב, אך בני נוער לא מודעים לנזקים ולהשלכות. התקשורת כגורם סביבתי נוטה להשפיע יותר על ילדים ובני נוער אשר נמצאים בתהליך עיצוב האישיות וגילוי עצמי והם חשים רצון עז להראות לעולם עצמאות ובגרות ולכן הם גם נוטים להיות מושפעים "מסוכני החיברות". המדיה כ"סוכנת חיברות" מכתיבה להם מה לעשות ואיך להתנהג ובעצם "מחנכת" אותם.

בעולם המודרני של היום ההתבגרות של ילדי דור ה-Z מואצת מכיוון שהם נחשפים ליותר ויותר תכנים מורכבים בגיל צעיר, בין אם מדובר באלימות או בתכנים מיניים. בעידן שבו הכול פתוח, להורים אין כל כך שליטה על מה שילדיהם רואים ולומדים מהמדיה. היום בלחיצת כפתור אחת, כל ילד בן 5 עלול להגיע בטעות לתוכן לא הולם שלא מותאם לגיל שלו – אחד הגורמים המרכזיים ל"אובדן הילדות".

הוכח שלטלוויזיה יש את היכולת להשפיע על המודעות, לשנות עמדות, אמונות, התנהגויות, מה שהופך אותה לאחד המשאבים החינוכיים הכי חזק והזמין בימנו לכן כל בן נוער המושפע מהסביבה ומהמדיה שנחשף לתוכן בלתי הולם כמו פורנו, עלול להאמין שזו הדרך שבה הוא צריך להתנהג לאישה שאיתה הוא מקיים יחסים רומנטיים ,כמו כן חשיפה לתכנים הכוללים בתוכם עישון נרגילה , עישון סיגריה או צריכת סמים עלולים לגרום לבני נוער לחשוב שאלו נורמות מקובלות בימנו , משמע כדי להיות מקובלים בחברה עליהם להיענות ללחץ החברתי – לתכתיבים שמכתיבה המדיה התקשורתית, דבר שעלול להוביל לעישון בגיל צעיר וההשלכות לכך יהיו חמורות .

ידוע שלתקשורת גם המון השפעות חיוביות אך היא הגורם המרכזי לחשיפה של ילדים ובני נוער לעולם ה"בוגר" "וכגורם מרכזי", בני נוער מושפעים ממנה ומחקים את דפוסי ההתנהגות שהיא מעבירה. המון בני נוער שואפים להיות כמו הדמות האהובה עליהם מהסדרה האהובה עליהם ולשם כך הם מאמינים שהם צריכים לעשן או לשתות אלכוהול בדיוק כמו הדמות האהובה עליהם.

למעשה ריבוי הדמיות הללו במדיה מעבירות לבני הנוער שזו בעצם הדרך בה הם צריכים להתנהג, כלומר, אם הדמויות בסרטי תיכון מגניבים, שותות ומעשנות, בני הנוער שותים ומעשנים כדי להיות ולהרגיש כמוהם – בוגרים.  

וכך נוצר מצב שבו המדיה מכתיבה להם בעצם מה צריך לעשות כדי להיות מגניבים, קוליים ומקובלים ובני הנוער מחקים זאת על מנת שיוכלו להיות מקובלים ופופולריים יותר בחברה ולהרגיש תחושת שייכות ובגרות.

העלייה החדה בשנים האחרונות של שתיית אלכוהול, צריכת סמים ועישון בקרב בני הנוער ממשיכה לתפוס תאוצה והגיל לקיום יחסי מין רק הולך ויורד.

רבים תולים את האשמה במדיה "כסוכנת חיברות" ממנה בני הנוער מושפעים ו"סוגדים" לה. בעולם המערבי בו בני נוער מקיימים יחסי מין כבר מגיל 11 למדיה יש השפעה רבה, היא בעצם "מובילת דעת קהל" ומעודדת בני נוער להתנסות בחוויות מיניות שאין להם שום בשלות נפשית ורגשית לחוות ולהכיל, בטח ובטח שלא ניסיון מיני, מה שגורם לאובדן התמימות, אובדן הילדות ועלול להוביל בהרבה מקרים לאבדון גדול - כלומר התפתחות של בעיות נפשיות ואישיותיות קשות כגון:

 דיכאון, חוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך ואף להוביל למחשבות אובדניות - כל זה כתוצאה מהפערים בין הדמויות על המסך - אשר עוברות פוטושופ, איפור, צילום בתאורה מחמיאה, בימוי ומשחק מול מצלמה וכו' וההשוואה האישית של אותו נער/ה מתבגר/ת בעולם האמיתי.

גלובליזציה

הומור

עבודה מסכמת זירת החדשות

משימה מסכמת זירה 1

שאלת החקר