מבוא :
הקדמה :
בעולם המודרני שבו אנו חיים מתרחשת
צמיחה בלתי פוסקת של אמצעי תקשורת המוניים. התקשורת מהווה " סוכן
חיברות" והיא אחד הכלים החשובים ביותר להעברת וקבלת מידע . תהליך החיברות
מתחיל מינקות ועד מותנו והוא תהליך בו היחיד לומד את הנורמות החברתיות ואת תפקידן
בחברה .
אמצעי התקשורת ההמונים מהווים לכולנו מקורות
ידע מרכזיים על המתרחש בסביבתנו הקרובה והרחוקה. הם מקנים לנו מידע וידע על אירועים
מדיניים, תרבותיים וחברתיים הנמצאים מחוץ לטווח התנסותנו המיידית. לעיתים קרובות
אמצעי התקשורת ההמונים הם הדרך היחידה העומדת לרשותנו להכיר תופעות טבע וכן תופעות
תרבותיות וחברתיות מן ההווה ומן העבר.
בחברה בת זמננו התקשורת כ"סוכן
חיברות" היא יוצרת והוגה חשובה של ידע כללי וחברתי ורובינו ככולנו מושפעים
ממנה במידה זו או אחרת. בזכות התקשורת
מתממשת זכות הציבור לדעת. התקשורת מאפשרת לנו ספוק צרכים אישיים, תרבותיים
וחברתיים שונים, כגון הרפיה מטרדות היום יום, באמצעות משדרי הטלוויזיה, מדורי
העיתון השונים, הקולנוע, הרדיו והספר. הטלוויזיה מביאה לתוך בתינו אירועים מדיניים
ותרבותיים המתרחשים בפינות העולם השונות ונותנת לנו תחושת השתתפות באירועים אלה.
כך הופך העולם כולו ל'כפר גלובלי', כפי שכינה אותו מַרשל מקלוּהן.
שאלת החקר :
האם אמצעי התקשורת הם סוכני חיברות
משמעותיים ומשפיעים? והאם צפייה בתכנים תקשורתיים יכולה להביא לאובדן הילדות?
שלושת מקורות המידע שבחרתי למזג בעבודה
:
1.
הספר "אובדן הילדות " של
החוקר ניל פוסטמן מחשובי התאורטיקנים של תקשורת ההמונים, מבקר תרבות, מחנך וסופר.
2.
הספר " תקשורת המונים " כרך
ב' של פרופ' דן כספי ז"ל היה פרופסור
במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויושב-ראש האגודה הישראלית לתקשורת .
3.
הספר " לגדול עם הטלוויזיה "
של פרופ' דפנה למיש היא חוקרת תקשורת ישראלית-אמריקאית
בתחום ילדים, נוער ותרבות הפנאי, וכן דימויי נשים וגברים והבניית הזהות המגדרית במדיה.
מענה
לשאלת החקר :
תהליך החיברות הוא התהליך שבו מאמץ
האדם, החל מילדותו ועד לשנות חייו הבוגרות, מיומנויות חברתיות, ולומד את מקומו
בחברה. תהליך למידה זה אינו תהליך עצמאי, אלא מושפע ומכוון ע"י החברה הסובבת
את האדם. גורמים אלו מכונים סוכני תיווך.
תאוריית החיברות טוענת שהתקשורת היא
אחד מסוכני תיווך אלו והתפתחות האדם הבודד מושפעת מאמצעי התקשורת. השפעה זו משתנה
במהלך השנים ותלויה באדם עצמו, כמו גם באמצעי התקשורת.
תפקיד התקשורת בחיברות :
סוכני חיברות מלווים את האדם במהלך
חייו. ולאורך השנים אנו פוגשים סוכני חיברות שונים - הורים, מורים, חברים, חברים
לעבודה וללימודים וכמובן, התקשורת.
סוכני החיברות לא פועלים במנותק
מהסביבה. אין כמעט מיומנויות חברתיות שמושפעות מסוכן חיברות בלעדי ובעיקר במהלך
שנות הילדות, בהן האדם נוח להשפעות חיצוניות. אמצעי התקשורת, כסוכני החיברות האחרים,
מהווים חלק מ"מסגרות" חִיברות: הבית והטלוויזיה שבו, העבודה ואמצעי
התקשורת הרלוונטיים לה, חברים ואמצעי המדיה (מחשבים, מחשבים נישאים, טלפונים
חכמים), הרשתות החברתית אותן הם חולקים וכו'.
לא תמיד ממלאה התקשורת תפקיד של סוכן
חיברות עצמאי. עד לפני כמה שנים, הייתה החשיפה לתקשורת, או השימוש בה, מכוונים
ע"י סוכנים אחרים.
היו תקופות למשל, בהן ההחלטה לאיזה
תכנית טלוויזיה ייחשף הילד, הייתה החלטה בלבדית של ההורים שניתבו אותו בכך למסלול
חיברות מבוקר. כיום, השתנה המצב, והתקשורת הפכה להיות סוכן עצמאי. אנשים לומדים
מהתקשורת איך להתנהג, ומתנהגים בהתאם. אנשים מאמצים כללי ההתנהגות או הרגלי צריכה,
וכו' . כיום, אפילו הסטטוס החברתי נקבע כתוצאה מהמסרים בתקשורת.
סוכנים ראשונים/מאוחרים :
במהלך חייו של האדם משתנים סוכני
החיברות המשפיעים. כוחם של אחדים יורד ושל אחרים עולה, ובהתאם לכך, נוהגים לחלק את
סוכני החיברות לפי ראשוניים ומאוחרים.
הסוכנים הראשונים הם אלה המשפיעים על
האדם בילדותו וצעירותו. בילדותנו, עיקר ההשפעה שייך לסוכני חיברות אלה - הורים,
מורים ומשפחה. עם ההתבגרות גדלה השפעתם סוכנים נוספים, מאוחרים, שהם החברים והטלוויזיה.
בשלב מסוים מגיעה תקופה בה יורדת השפעתם של הסוכנים הראשונים לטובת המאוחרים. השלב
בו מתרחש תהליך זה, נקרא "גיל ההתבגרות" או "מרד הנעורים".
זהו מרד ומעבר אל סוכני חיברות אחרים, זוהי תקופה בה נוצר ערעור על המידע הראשוני.
החל מתקופה זו בחייו של אדם, הופכים
אמצעי התקשורת להיות ספקים עיקריים של המידע. חלקם של ההורים באספקת מידע, בניתוחו
או בהסקת מסקנות לגבי השפעתו אל תהליכי החיברות הולך ופוחת עד שנעלם כליל.
בשנים האחרונות קיבלה התקשורת מעמד על
בנושאי הידע והחינוך, והשפעתה על האדם הבוגר גבוהה מאוד. הערכים המסורתיים (ערכי
החינוך מהילדות) נשארים טבועים באדם כמובן, אבל מידע חדש ואקטואליה מגיעים
מהתקשורת. התקשורת אם כך, היא סוכן חיברות מאוחר שהשפעתו בנושאים חדשים ולא מוכרים
או כאלה שלא חונכנו עליהם, כמעט מוחלטת. החיברות מחדש בן זמננו, הוא שינוי ערכים
שנעשה ע"י התקשורת.
אם זאת, לא כל האנשים חושבים ומתנהגים
באופן זהה. זה כמובן נובע מתכונותיהם האישיות, הזהות, אך גם מהרגלי צריכה שונים של
אמצעי התקשורת.
אמצעי התקשורת כסוכני חיברות משפיעים
בין היתר על אובדן הילדות – ניל פוסטמן :
ניל פוסטמן, חוקר תקשורת, שחקר כיצד
הטכנולוגיה משפיעה על דפוסי תרבות ואישיות, טוען כי הטלוויזיה גרמה ל"אובדן
הילדות", כפי שהכירו אותה בני "דור הספר". בספרו "אובדן הילדות" הוא טוען כי
הטלוויזיה גרמה לטשטוש מושג הילדות כי נעלמת ההבחנה בין עולם המבוגרים לעולם
הילדים.
אחת הסיבות לזה, על פי פוסטמן, היא החשיפה
לתכנים שאינם במועדי השידור המיועדים לילדים, כמו סדרות בסיסיות המכילות מסרים
בעייתיים עבור הילדים שבהם הילדים לא מסוגלים רגשית וקונטיבית לעכל את המידע שכן
לעכל מידע רווי אלימות, סמים ומין זה נתפס עבורם כמושג של "רע וטוב".
מושג הרע והטוב מזרז את תהליך ההתפתחות של הילדים וכיום יש נטייה להיראות מבוגר
יותר מהגיל האמיתי של הילד כפי שניתן לראות בלבוש, בדיבור ובהתנהגות. מצב זה הולך
ומתדרדר והחשיפה לתכנים הללו גורם להם לרצות להתנסות בדבר האסור. דבר זה גורם
לנזקים חמורים בחברה ובתא המשפחתי כי יש ערעור של הסמכות ההורית, בייחוד בגיל
ההתבגרות כאשר התקשורת הופכת להיות עבור המתבגרים כ"הורה החדש" שכן רוב
זמנם הם סביב התקשורת (מחשב וטלוויזיה) ולהורים אין יכולת לפקח על התכנים שהילדים
נחשפים אליהם.
פוסטמן תולה את האשמה המרכזית
בטלוויזיה אבל אי אפשר להאשים רק אותה שכן גם האינטרנט והסלולר אחראיים לכך. הוא
מתייחס לטלוויזיה בהקשר לכך שאי אפשר להסתיר אותה ובנגישות אליה למידע כי אין צורך
לקידוד בניגוד לעולם הספר והתמונות מפרשות את התכנים. לכן גם ילדים רכים יכולים
"ליהנות" מתכנים של מבוגרים למרות שאין הם ממש מבינים מה הם רואים.
ניל פוסטמן טוען, כי המאה ה- 20 הביאה לשיאו את המושג "עולם
הילדות", שבא לעולם רק מאז המצאת הדפוס. אך לקראת שלהי המאה ה- 20, מוסיף
וטוען פוסטמן, הולכת ומיטשטשת ההבחנה בין עולם הילדות לבין עולם המבוגרים בעקבות
חשיפתם של הילדים לידע, בין היתר באמצעות הטלוויזיה, ולאור העובדה שעולם המבוגרים
אינו חסום בפניהם כבעבר.
פוסטמן מגדיר "ילדות" כ
-"חשיפה מדורגת של סודות עולם המבוגרים". לטענתו, השליטה בזרימת המידע
עם המצאת הדפוס ובתפוצתו אפשרה למבוגרים להאריך את משך התמימות של הילדים ולכוון
את התנהגותם.
לדברי פוסטמן, עם הופעת הטלוויזיה
המבוגרים אבדו את השליטה במידע, ולא יכולים להיות מוסד מתווך ומחנך. הטלוויזיה
מוסרת את כל המידע ללא מידור או צנזורה.
" תקשורת המונים
" כרך ב' \ פרופ' דן כספי :
דן כספי ז"ל היה פרופסור במחלקה
לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויושב-ראש האגודה הישראלית לתקשורת .
בספרו "תקשורת המונים " מתאר
דן כספי את תהליכי החיברות והשפעותיהם
ומקשר אותם לזרם מחקרים בתחומים כמו סוציולוגיה, חינוך, מדע המדינה ופסיכולוגיה
שנערכו במקביל ובחנו את חלקם של התקשורת בתהליך החברות .
מטרת הספר היא להקנות כלים ומושגים
בסיסיים בתחום התקשורת ולטפח בעקיפין צריכה נבונה של תקשורת .
בספרו דן כספי מתאר בעיקר את כוחה של
תקשורת ההמונים כסוכנת חיברות משפיעה
ומשמעותית: בחייו של אדם יש מספר של סוכני חברות והתקשורת נתפסת כיציבה והקבועה ביותר. סוכני חברות שונים נמצאים
בזמן חיו של האדם - הורים בשנים הראשונות, מורים בשנות הבית ספר ואחר כך דברים
שונים למשל, צבא, אוניברסיטה ומקום העבודה. התקשורת היא היחידה שמלווה אדם כמעט
לאורך כל חייו. השפעתם של אמצעי תקשורת ההמונים היא בגלל שהם תמידיים ובעלי יכולת לעצב תפיסת עולם או להבנות תמונות מציאות.
החברות המוקדם מתרחש בשנות חייו
הראשונות של האדם שהן המכריעות ביותר. בזמן זה מתקיים תהליך של למידה. להורים יש
משקל מכריע כי הם סוכני החברות הראשוניים של הילד שנוטעים בו ערכים, עמדות
והתנהגויות שמלווים את הילד כל חייו. תקשורת ההמונים מסייעת לעתים למבוגרים,
הורים ללמוד כיצד לתפקד כסוכני חברות, למשל ספרים להורים, מה לעשות ומה לא וכו'…
ילדים לומדים מהוריהם על קיומה של
תקשורת ההמונים ועל דרכי השימוש בה, למשל הורה מקריא לילד ספר ונותן לו לדפדף
בספר. ילדים רוכשים מהתקשורת ידע בסיסי על הסביבה החיצונית, ידע משלים ולפעמים
סותר למה שההורים מלמדים. תמצית המתח בין סוכני החברות הוא שלפעמים הורים אינם
יכולים לצנזר לילד את הטלוויזיה או המחשב והילד נחשף לדברים שונים שההורים לא
בדיוק מסכימים להם ונתפסת לו תמונת מציאות.
השאלה, עד כמה מסוגל הילד להבחין בין
מציאות למציאות תקשורתית, פנטזיה?
ילדים נחשפים לתקשורת לפעמים גם בשעות
מאוחרות כלומר לתכנים שאינם הולמים לילדים - אסונות, רציחות, סקס וכו'… אפשר לומד כי הילדים מתבגרים מהר מדי בגלל
זה.
התחרות בין סוכני החברות מחריפה בגיל
ההתבגרות. בגיל זה תופסת התקשורת תפקיד מרכזי בחיי הפרט ומקור מידע על המציאות.
יכולת ההורים לפקח הולכת ומצטמצמת.
בגיל זה הפרט יותר עצמאי לבחירת התקשורת
והתכנים אליהם הוא נחשף והחלטותיו האישיות. סוכני החברות הראשוניים העיקריים -
הורים - מפנים מקום לסוכני חברות משניים - אמצעי התקשורת ועוד. התקשורת זוכה
ליתרון על הכוונת הילד והופכת למעין יועץ ומכונה בקרב חוקרים כ"הורה
החדש".
"לגדול עם
הטלוויזיה" \ פרופ' דפנה למיש :
דפנה למיש היא חוקרת תקשורת ישראלית-אמריקאית בתחום
ילדים, נוער ותרבות הפנאי, וכן דימויי נשים וגברים והבניית הזהות המגדרית במדיה.
מטרתו של הספר הוא לבחון את תפקידה והשפעתה של
הטלוויזיה על חייהם של מתבגרים וילדים. מקראה זו,
מציעה מגוון של פרספקטיבות דיסציפלינריות ותיאורטיות, גישות מחקריות
ונושאים, המקראה מאפשרת היכרות מקיפה ומעמיקה עם המדיום המשמעותי ביותר בחייהם של
ילדים ובני נוער בתחילת האלף השלישי .
בספרה
מציגה למיש את תאוריית אובן הילדות , אסכולת החיברות ואת השפעותיה על ילדים בני נוער .
הספר מחולק
לפרקים כאשר בכול פרק היא מציגה מוצג פאן אחר של הנושא ומאירה אותו מנקודת מבט סובייקטיבית
.
ספרה
עוסק בהשפעות של התבגרות מוקדמת ואיך הטלוויזיה כמדיום הקיים בכול בית אב עוזרת
לכך : הטלוויזיה – דמוקרטית, ליברלית, פתוחה לכל, זמינה ונגישה ברמה כזו שלרוב היא
קיימת כמעט בכול חדר ילדים בנוסף לפינת המשפחה או לסלון הביתי. היא אינה כופה על
אף אחד פעולה מיוחדת כדי לצפות בה. הטלוויזיה מציגה דמויות סטריאוטיפיות, מציגה
עולם לא מציאותי. היא מכוונת את ילדי דור הטלוויזיה לחפש ולאמץ פתרונות מידיים
ולעתים מעודדת בריחה מהמציאות - עישון סמים, הצטרפות לכתות מיסטיות, עולם נפלא
כמו העולם המוצג בפרסומות ובתכניות הטלוויזיה.
לגדול
עם הטלוויזיה – השפעות התנהגותיות :
מאז
שחדרו לעולמנו זכייני תקשורת והטלוויזיה הפכה ממלכתית ( בעלת ערוץ אחד בלבד ) לרב ערוצית
היא נשענת על פרסומות לקיומה ורווחתה הכלכלית . הפרסומות מעצבות את עולמינו
ומשתמשות לשם כך בתכנים בעייתיים – תפיסת עולם מעוותת, חסרת בושה ונימוסים, בה
הילדים נחשפים לתכנים של מיניות עודפת, מראה חיצוני אידאלי – אנורקטי, ולעתים אף
תכנים אלימים. הטלוויזיה בכלל והפרסומות כסוכן חיברות בפרט משקפות ומעצבות את
המציאות שבה גדלים הילדים. הם מזדהים עם הסטראוטיפים והתכנים השונים המוצגים בפרסומות שמנציחות ומעודדות את הציפיות
שלהם מהחיים וכיצד להתנהג .
על
פי אחד המחקרים של למיש היא מצאה כי הטענה היא שבעיקר ילדות בנות נוער מעצבות את
התפיסה הרומנטית, תפיסת הזוגיות, תפיסת מושג האהבה בעיקר מתקשורת ההמונית. דבר זה
מוביל לעליה גבוהה במס' הגירושין שכן כל תפיסת הזוגיות מתבססת על מראה חיצוני, כפי
שזה משתקף בטלוויזיה ובפרסומות וישנו
אידאל יופי גרידא.
נמצא
כי 42% מהבנות בחברה סובלות מהפרעות אכילה, בנות מסתכלות על תוכניות טלוויזיה פופולריות
ועל פרסומות והן לא רואות דבר מלבד אידאל היופי שמוצג בטלוויזיה, תפיסת יחסי המין
בסרטים היא תפיסה אידאלית שגויה, המציאות בעידן המודרני שאחת הבעייתיות היא שנשים
לא יודעות האם להיות בתולה או זונה, התפיסה האידאלית שמונחלת גם לילדים היא לרוב
שגויה ואינה תואמת את המציאות.
בנוסף,
תפיסתו של האחר היא אחד הדברים המרכזיים שאמצעי התקשורת משפיעה עליהם. במחקר על
ארץ נהדרת ניתן לראות שהסטריאוטיפים והדעות שיש לנו לגבי האחר הרבה פעמים מעוצבות
על ידי תקשורת ההמונים.
הנחת
היסוד העיקרית מהמחקרים שערכה ובספר :
ילדים
הם קהל חלש, פגיע, נח להשפעה ובעל דרכי חשובה שונות מאלה של המבוגרים. גם בגלל שהם
חסרי מיומנויות קוגניטיביות שיש למבוגרים ולכן צריך להגן על הילד. ההשפעה על ילדים
גדולה יותר ולכן החשיפה לתכנים לא מותאמים יכולה לפגוע בעצוב הזהות שלהם
ובהתפתחותם .
הצגת הסקר :
במסגרת
עבודת החקר ערכתי סקר על מנת לבסס את הטענה והמידע שהצגתי ממקורות המידע שבחרתי , על הסקר ענו 15 תלמידים סך הכול , רובם אינם
מעורים בכול נושא התקשורת ובזירות שנלמדו בכיתה
ולכן התבססו ברוב תשובותיהם על
תחושותיהם ועל הרגשתם בלבד , הסקר התמקד
בשאלת החקר במטרה לגלות מה באמת חושבים תלמידים שאין להם כל רקע מסוים בתקשורת הסקר שערכתי בנוי מ- 6 שאלות סגורות.
השאלות
בסקר :
1. האם אתם מרבים לצפות בטלוויזיה ?
*במידה
רבה מאוד 21.4%
*במידה רבה 35.7%
*במידה סבירה 21.4%
* במידה מועטה 21.4%
. 2. האם
לדעתכם לתכנים שאליהם אתם נחשפים יש השפעה כלשהי עליכם ?
*במידה
רבה מאוד 21.4%
*במידה רבה 57.1%
*במידה סבירה 14.3%
* כלל לא 7.1%
3. האם נחשפתם בעבר לתכנים תקשורתיים
שלא היו מותאמים לגיל שלכם ?
*פעמים רבות מאוד 28.6%
*פעמים רבות 64.3%
*פעמים מעטות 7.1%
* כלל לא (אף אחד מהנשאלים לא בחר בתשובה זו )
4 . תאוריית החיברות טוענת שהתקשורת היא אחד
מסוכני התיווך המשפיעים ביותר - האם אתה מסכים עם אמירה זו ?
*מסכים
במידה רבה מאוד 37.5%
*מסכים במידה רבה 50%
*מסכים במידה מועטה 7.1%
*לא מסכים כלל7.1%
5. האם אתה מסכים שחשיפה לתוכן מסוים מגיל
צעיר יכולה להשפיע על עיצוב הזהות ?
*מסכים
במידה רבה מאוד 42.9%
*מסכים במידה רבה 50%
*מסכים במידה מועטה 7.1%
*לא מסכים כלל (אף אחד מהנשאלים לא בחר בתשובה זו
)
6. . האם אתה מסכים שחשיפה לתכנים מיניים או
לתכנים שיש בהם אלימות יכולה להביא להתבגרות מוקדמת ?
*מסכים
במידה רבה מאוד 64.3%
*מסכים במידה רבה 21.4%
*מסכים במידה מועטה 14.3%
*לא מסכים כלל (אף אחד מהנשאלים לא בחר בתשובה זו )
תוצאות הסקר :
מנתוני הסקר עולה כי רוב 57.1%(פעמים רבות ) ו 21.4% ( פעמים רבות מאוד)
הנשאלים מסכמים שלתכנים שאליהם הם נחשפים יש השפעה כלשהי עליהם
64.3% מהנשאלים מעידים שנחשפו בעבר לתכנים תקשורתיים שלא היו מותאמים לגילם
פעמים רבות ו28.6% מהמשאלים מעידים שנחשפו בעבר לתכנים תקשורתיים שלא היו מותאמים לגילם
פעמים רבות מאוד
תאוריית החיברות טוענת שהתקשורת היא אחד מסוכני התיווך המשפיעים ביותר - האם
אתה מסכים עם אמירה זו ?
מהנשאלים ענו שהם 37.5%מסכימים עם
אמירה זו במידה רבה מאוד ו- 50% מסכים במידה
רבה
50% מהנשאלים הסכימו במידה רבה שחשיפה לתוכן מסוים מגיל צעיר יכולה להשפיע על
עיצוב הזהות ו42.9% הסכימו עם אמירה זו במידה רבה מאוד
63.4% מהנשאלים הסכימו במידה רבה מאוד שחשיפה לתכנים מיניים או לתכנים שיש בהם אלימות יכולה
להביא להתבגרות מוקדמת , 2.4% מהנשאלים הסכימו עם אמירה זו במידה רבה
מן הסקר עולה כי רוב הנשאלים רואים את התקשורת כסוכן חיברות חזק יציב
ומשמעותי בחיי האדם , תהליך החיברות הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה
ליחיד את דפוסים, כללים וערכי התרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי
ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה , הנשאלים מודעים לעובדה שאמצעי התקשורת של ימינו
בעולם המודרני תופסים נתח גדול בחייו של הפרט ושהתקשורת בעצם מהווה עבורם סוכן
חיברות משמעותי בחייהם .
רובם גם כן העידו שהם מרגישים
שהתכנים אליהם הם נחשפים יש השפעה עליהם דבר שמחזק ומבסס את הטענה שאמצעי התקשורת הם סוכני חיברות משמעותיים ומשפיעים בחיי האדם .
החשיפה לתכנים תקשורתיים היא בלתי נמנעת וכל ילד היום יכול בלחיצת כפתור
אחת להגיע לתוכן שלא הולם את גילו , כיום, בעידן הרב ערוצי, נחשפים ילדים לתכניות ולידע
שאינו מתאים ליכולתם לגילם הן מהבחינה המנטלית, והן הערכית דבר היכול לפגוע בהם
ולהשפיע על עיצוב זהותם . מן הסקר ניתן לראות כי רוב הנשאלים הסכימו עם העובדה
שלתקשורת יש כוח רב והשפעה רבה , היא נגישה וזמינה בכל עת ובכול זמן לכולם ולכן
תכנים מסוימים שהטלוויזיה משדרת שלא הולמים את כל הגילאים יכולים עלולים לפגוע
בילדים .
רוב הנשאלים הסכימו שהחשיפה לתכנים מיניים או לתכנים שיש בהם אלימות יכולה להביא
להתבגרות מוקדמת ובעצם לגרום לילדים להתנהג כמו "מבוגרים " רובם גם כן
הסכימו שיש קשר בין חשיפה לתוכן מסוים שלא הולם גילאים נמוכים יכול להשפיע על
עיצוב הזהות ולחרוץ גורל של אדם איך יתנהג כמבוגר מגיל צעיר ביותר . הזהות מתחילה להתפתח כבר
בימי הילדות כחלק מההתפתחות הרגשית ולכן כל דבר שיש לו השפעה על אדם מסוים וכל
חשיפה מסוימת לדבר חדש שלא הכיר לפני כן
יכול לשנות את אופיו וזהותו לטוב ולרע .
קישור של שלושה מושגים מתוך הזירות לשאלת החקר:
מגדר :הוא מונח במדעי החברה המתייחס
לאותן הבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות. זהו למעשה התרגום הפסיכולוגי
חברתי-תרבותי לתיאור הנקבה או הזכר, על-פי מאפיינים פיזיולוגיים ואנטומיים (כגון כרומוזומים
ואיברי מין). בדרך כלל, אצל כל בן אדם מתפתחת זהות מגדרית עיקרית אחת.
קישורו לשאלת החקר :
הדרך בה מוצגים הגברים והנשים בפרסומת ויחסי הכוחות ביניהם עשויה להשפיע על
תפיסת האישה בחברה: בפרסומת האישה נתפסת כ"מין היפה"- עטיפה יפה על חשבון
המהות הפנימית. אם האישה היא רק עטיפה יפה, המעוצבת ע"י טעמם של גברים, הרי שמאדם
שלם בעל רצונות, כישורים ושאיפות היא הופכת לחפץ המיועד והמכוון רק אל העונג החושני ע"פ טעם יוצריו.
הצגת האישה כ"מין היפה" הופכת את האישה לחלשה, תלויה בשיפוטו של הגבר.
ביחסים עם גברים היא מתוארת כממתינה לבוא "הגבר שלה" נצמדת לזרועותיו, נשענת
על כתפו- תלותית, כנועה. כשמשווים אישה לתות או לתפוז- האישה מוצגת כזמינה לשימוש,
לניצול.
תיאורים של האישה כ- "יפה", כ"תלויה בגבר", כפרי או כחפץ
הם ביטוי ישיר ליחסים לא שוויוניים ועליונות
הגבר.
הסטריאוטיפים מגדירים את הציפיות שלנו לגבי התנהגותם של אנשים במצבים מסוימים.
הסטריאוטיפים המיניים מעודדים את בני החברה לייחס לעצמם התנהגות בהתאם למין אליו הם
שייכים. התקשורת בכלל והפרסומות כסוכן חיברות בפרט משקפות ומעצבות את המציאות: גברים
ונשים מזדהים עם הסטריאוטיפים המיניים המוצגים בפרסומת ולומדים מתוך הפרסומות שמנציחות
ומעודדות מצב בלתי שוויוני זה, איך וכיצד להתנהג.
הייצוג המינני יכול להשפיע על דימוי האישה בקרב הצעירים ועל תפיסת עולם של
הילדים לגבי ההתנהלות של נשים וגברים דבר שיכול להשפיע על עיצוב הזהות .
תאוריית הלמידה והחיקוי : הטיעון העיקרי של
תאוריה זו הוא שהצופים עלולים ללמוד ולאמץ התנהגות אלימה בעקבות צפייה באלימות
בטלוויזיה . בתנאים מסוימים קובעת התאוריה שהצופים עלולים לחקות את ההתנהגות
האלימה של הגיבורים שאיתם הם מזדהים. כלומר , האלימות בטלוויזיה משמשת עבור הצופים
מכשיר הדרכה להתנהגות אלימה ומודל לחיקוי שלילי. תאוריה זו מתייחסת לטלוויזיה כאל
סוכן חיברות המשפיע רבות על הילדים בעיקר מכאן
שהצפייה בהתנהגות אלימה בתוכנית טלוויזיה וחיקוי התנהגות הגיבורים עלולים
לגרום לילדים להאמין שבנסיבות מסוימות התנהגות אלימה היא לא מותרת אלה גם הכרחית .
הבניית מציאות : גישה היוצאת מתוך מסורת
ההשפעות החזקות המאוחרות. תיאוריה זו מתמקדת באופן שבו תקשורת ההמונים מעצבת את תפיסת
העולם של הפרטים בחברה. הטענה היא שהתקשורת אומרת לנו מה לחשוב והתקשורת מציגה בהכרח
תמונה לא אובייקטיבית של המציאות כיוון שהיא מסייעת לשכבה העליונה לשמר את הסטטוס שלה,
ובכך משפיעה על הראייה הערכית והאידיאולוגית של הנמענים. חוסר השיקוף האובייקטיבי של
המציאות נובע מסיקור של אנשי תקשורת בעלי אינטרסים שונים. הם מהווים מעין פילטר של
המציאות המגיעה לנמענים. התאוריה רואה את
התקשורת ככלי המבנה את המציאות החברתית, את התפיסה שלנו של העולם אותו אנו חווים
ובכך מציגה את אמצעי התקשורת כסוכני חיברות חזקים ומשמעותיים בחייו של הפרט .
משוב עצמי :
כשבחרתי את שאלת החקר של העבודה שלי, ראיתי לנגד עיניי את חשיבות נושא המחקר
אשר יעניין ויסקרן אותי.
הנושא שבחרתי - עד כמה עמוקה השפעת התקשורת כסוכן חיברות והאם היא יכולה להביא
לאובדן הילדות - עונה כמובן על רצון זה. זהו נושא שמאוד מרתק אותי ומאוד רלוונטי לחיים
האישיים שלי.
כילדת דור ה"מילניום", אשר
נולדה למציאות בה החשיפה לאמצעי התקשורת ולמדיה היא חלק אינטגרלי מתהליך הגדילה וההתפתחות
- הטלויזיה היא מעין "שמרטף אלקטרוני" ו"אינפוזיה לנשמה" ומהיום
שלמדתי ללכת ולדבר כבר היה לי מחשב אישי בחדר.
ההנאה שאנו מפיקים מהחשיפה למדיה כרוכה לא פעם בייסורי מצפון ובהתלבטות של ההורים
והמחנכים בנוגע לצפייה מרובה שלנו ובחשיפה לתכנים חסרי ערך - במקרה הטוב, ואף מזיקים
במקרה הרע. אמירות חריפות נגד חשיפת ילדים למדיה מושמעות כדרך קבע, ועדיין – החברה
המערבית המודרנית שבה אנו חיים, בחסות הטכנולוגיות המתפתחות ואמצעי התקשורת הזמינים
שעברו מהפך בשנים האחרונות, עם התפתחות המחשב והאינטרנט, מקשרת כעת את כל העולם למערכת
גלובלית אחת.
ערוצי המדיה כגון יו-טיוב, פייסבוק, וכמובן פיתוח בדמות הטלפון החכם (שלרובינו
יש מהגיל הרך כמעט) שמספק לנו מצלמה, אינספור אפליקציות, משחקים, גישה לאינטרנט ואיתו
לעולם בלתי נגמר של תוכן הזמין בכל עת. כל אלה יצרו דור שגדל בעולם הוירטואלי במקביל
לעולם האמיתי ואני שייכת לדור הזה.
בעבודה שלי ניסיתי להתחקות אחר מחקרים הקיימים בנושא ולמדתי שאמצעי התקשורת הם סוכן חיברות משמעותי מאוד ואילו השפעות יש למדיה על ילדים ומבוגרים כאחד.
