יום שישי, 22 בספטמבר 2017

ייצוג נשים בפרסומות


פרסומת תפוזינה –


גובה – מי גבוה יותר ? באיזה אופן מוצגים הגבר והאישה זה לעומת זו ? 

במהלך הפרסומת הדמות הנשית נתקלת בדמויות הגבריות מספר פעמים , הגברים בפרסומת מפתחים איתה שיחה בכך ששואלים אותה כל מיני שאלות , האישה עונה לשאלותיהם בלבד ומוצגת כחסרת אופי וחסרת תועלת (לא מביעה דעה ) 

האם קיימת אסוציאציה מינית ? איך היא באה לידי ביטוי ?

 האסוציאציה המינית באה לידי ביטוי בפרסומת בעיקר מצד הדמויות הגבריות , האישה מוצגת כאובייקט מיני בלבד , כאשר היא עוברת ברחוב כל המבטים מופנים אליה הגברים כביכול "מתחילים" איתה ( אחד מהם שואל אותה אם היה בניהם קטע פעם ) ולבסוף כשהיא הולכת על החוף חולצתה נרטבת( וניתן לראות את החזייה שלה ) שוב כל המבטים של הגברים מופנים אליה .

איך מוצגת המשפחה ? ואיך מוצגת האישה במשפחה ?

לא מוצגת משפחה בפרסומת זו .

מי מציית למי ? איך הנשים מוצגות בדנוטציה ובקונוטציה ?

הגבר שואל את השאלות והאישה עונה לו , מעבר למראה החיצוני שלה לא מציגים עליה פרטים נוספים , ניכר כי היחס המועדף שהיא מקבלת מהגברים ברחוב הוא בשל המראה החיצוני שלה בלבד .

מן הפרסומת עולה קונוטציה של הצבע הכתום , תפוזים ( לא במקרה האישה שבפרסומת מפרסמת מיץ תפוזים והיא בעלת שיער ג'ינג'י\ כתום )

באילו מצבים הנשים מצולמות ? האם הן אקטיביות פאסיביות ?

האישה שמוצגת בפרסומת היא אישה יפה בעלת נתונים ( גבוהה , גוף יפה , עיניים יפות ) לרוב היא מצולמת בבגדים פתוחים וחשופים ובאופן חושפני

 ( רואים לה את החזייה ) האישה פאסיבית , בפרסומת הגבר הוא זה שלוקח יוזמה ושואל את השאלות האישה רק עונה לו .

מהו התפקיד של האישה ? ומהו התפקיד של הגבר ? 

תפקיד האישה בפרסומת הוא להיות יפה , חתיכה  ומעוררת תשומת לב היא מוצגת כחסרת דעה , כמישהי שאין לה הרבה מה להציע מעבר למראה חיצוני

ואילו תפקידו של הגבר הוא להדגיש את תפקיד האישה כאובייקט מיני בלבד בכך שהוא זה ששואל את השאלות , מתעניין והיא רק עונה ולא אומרת מעבר.

פרסומת מי עדן – 


גובה – מי גבוה יותר ? באיזה אופן מוצגים הגבר והאישה זה לעומת זו ? 

במהלך הפרסומת ניתן לראות את הניסיונות של האישה לגרום לגבר לשתות מים , הגבר לא מתייחס אליה כלל עסוק בשלו בזמן שהיא מנסה לגרום לו להתייחס אליה ולפתות אותו לשתות את המים דבר שלבסוף קורה בעיקר בגלל הפעולות המיניות שעושה האישה למען הגבר .

האם קיימת אסוציאציה מינית ? איך היא באה לידי ביטוי ?

האישה לבושה בלבוש מינימאלי זזה  בצורה מינית וסקסית מנסה לפתות את הגבר בעזרת שימוש במבטים מפתים ובתזוזות שאמורות לגרום לו להימשך אליה ולה להשיג את מבוקשה .

איך מוצגת המשפחה ? ואיך מוצגת האישה במשפחה ?

לא מוצגת משפחה בפרסומת זו .

מי מציית למי ? איך הנשים מוצגות בדנוטציה ובקונוטציה ?

האישה מנסה להשיג את מבוקשה וכדי שזה ייקרה היא צריכה לרצות את הגבר בכך שהיא מנסה לפתות אותו דבר שהיא מאמינה שיגרום לו לתת לה תשומת לב . הפרסומת מעלה קונוטציה מינית מובהקת .

באילו מצבים הנשים מצולמות ? האם הן אקטיביות פאסיביות ?

האישה היא אישה יפה וסקסית ( בר רפאלי), האישה מצולמת כשהיא עושה מבטים מיניים  למצלמה וזזה בצורה מינית היא מוצגת כאובייקט מיני בכך שכל תפקידה הוא לפתות את הגבר . האישה היא אקטיבית במשך כל הפרסומת היא פועלת על מנת להשיג את תשומת ליבו של הגבר (שלא פעיל במיוחד) בכך שהיא מנסה לפתות אותו ואילו הוא לא עושה דבר , מרוכז בעצמו ולא מתייחס אליה כלל.

מהו התפקיד של האישה ? ומהו התפקיד של הגבר ?

תפקיד האישה הוא לרצות את הגבר . האישה מנסה להשיג את תשומת ליבו של הגבר בכול מיני דרכים מיניות ואילו הגבר לא עושה דבר מלבד להתפתות בסופו של גבר ולגרום לאישה להשיג את מבוקשה .

פרסומת משרד התיירות –


גובה – מי גבוה יותר ? באיזה אופן מוצגים הגבר והאישה זה לעומת זו ? 

הגברים בפרסומת מוצגים כחזקים וגבריים , הגבר כחייל עושה תפקיד שעלול לסכן את חייו ואילו האישה מוצגת כפחות טובה , כאחת שלא חייבת ולא מסוגלת  לעשות זאת וזה לא מתפקידה הגבר מוצג כחזק מעל האישה  

האם קיימת אסוציאציה מינית ? איך היא באה לידי ביטוי ?

לא קיימת אסוציאציה מינית אך מוצגים בפרסומת סטריאוטיפים על נשים כמו למשל שהאישה שואלת אם הקסדה הרסה לה את השיער , כמו כן מוצגות דעות קדומות על נשים כמו שאישה לא יכולה לשרת בשירות קרבי ( מעצם היותה אישה ) אך יש לה דרכים אחרות לתרום למדינה כמו למשל לארח תייר ( הרעיון שהפרסומת מנסה לקדם ) .

איך מוצגת המשפחה ? ואיך מוצגת האישה במשפחה ?

לא מוצגת משפחה בפרסומת זו 

מי מציית למי ? איך הנשים מוצגות בדנוטציה ובקונוטציה ?

האישה כביכול מצייתת לאישה הנוספת בכך שהיא מסכימה איתה שנשים לא צריכות ולא יכולות לתרום למדינה מבחינה צבאית , האישה מוצגת כחסרת דעה וחסרת אופי .

באילו מצבים הנשים מצולמות ? האם הן אקטיביות פאסיביות ?

האישה מצולמת כשהיא נמצאת בסיטואציה שכביכול לא מותאמת לה והיא מרגישה בה לא בנוח , האישה בעצמה מאמינה כי זה לא חלק מתפקידה לשרת את המדינה מבחינה צבאית ( קרבית ) כמו כן זה גם לא מחובתה לעומת הגברים .

מהו התפקיד של האישה ? ומהו התפקיד של הגבר ?

האישה מוצגת כמי שלא יכולה וגם לא צריכה לתרום למדינה בתפקידים צבאיים שהם יותר  "גבריים" והיא יכולה לעשות דבר קל יותר כמו להביא תיירים לארץ לעומת הגבר שמוצג כגברי וחסון וכאחד שיכול לתרום למדינה בצורה טובה יותר לעומת האישה שיכולה לשרת את המדינה רק באופן לא משמעותי .

פרסומת עוף טוב – 


גובה – מי גבוה יותר ? באיזה אופן מוצגים הגבר והאישה זה לעומת זו ? 

לא מוצג גבר בפרסומת . נשים בפרסומת מוצגות, בדרך כלל, בין כותלי הבית: במטבח, בחדר הכביסה, במקלחת או בחדר השינה. וגם פה האישה מוצגת כשהיא עושה תפקידים נשיים בלבד זאת למרות שהיא אשת קריירה מצליחה .

האם קיימת אסוציאציה מינית ? איך היא באה לידי ביטוי ?

לא קיימת אסוציאציה מינית אך מוצגים סטריאוטיפים נשיים על כך שזה מתפקידן הטבעי של הנשים לבשל , לנקות ולעשות את מטלות הבית בעוד שהגבר לא מיוחד לעשות דבר שקשור לעבודות הבית וזאת בגלל היותו גבר .

איך מוצגת המשפחה ? ואיך מוצגת האישה במשפחה ?

האישה מוצגת כאמא מוצלחת אך גם היא עם הלוז הצפוף שלה לא מצליחה למצוא זמן להכין לילדיה שניצלים ( זה הרי תפקידה הבלעדי  של האם לבשל , הגבר לא יכול לעשות זאת ) ולכן נאלצת להשתמש בשניצלים של מאמא עוף .

מי מציית למי ? איך הנשים מוצגות בדנוטציה ובקונוטציה ?

הפרסומת מעלה קונוטציה לסטריאוטיפים על נשיים של פעם כמו שזהו תפקידה של האישה בלבד לנקות ולבשל וזו אינה חובתו של הגבר להעניק לה עזרה ( זהו תפקידה מעצם היותה אישה ואמא )

באילו מצבים הנשים מצולמות ? האם הן אקטיביות פאסיביות ?

האישה מצולמת כשהיא עושה את מטלות הבית , כשהיא עושה ספורט , כשהיא עובדת ומבשלת ובקצרה מקיימת את חובותיה , האישה היא אקטיבית פועלת לאורך כל הפרסומת וממלאה את תפקידיה.

מהו התפקיד של האישה ? ומהו התפקיד של הגבר ?

תפקיד האישה הוא לעשות את מטלות הבית ולתפקד כאם מוצלחת .

פרסומת מסטיק עלמה – 


גובה – מי גבוה יותר ? באיזה אופן מוצגים הגבר והאישה זה לעומת זו ? 

האישה מוצגת כאישה "טיפוסית" שמצפה ליחס מסוים מבן הזוג שלה ( היא אישה ולכן הוא צריך לנהוג בה כפי שנוהגים באישה)  ואילו הגבר שמגלם את בן הזוג מוצג כגורילה על מנת להעצים את דמותו "הטיפוסית" של הגבר הישראלי – לא מתחשב , לא רומנטיקן , חסר טאקט ובעל חוש אופנתי גרוע .

האם קיימת אסוציאציה מינית ? איך היא באה לידי ביטוי ?

לא אך מוצגים סטריאוטיפים נשיים , האישה היא זו שצריכה תמיד להיות מטופחת ( מתאפרת , לבושה בשמלה ובנעלי עקב) שואלת את הגבר אם היא השמינה , מוצגת כמי שעסוקה יותר מידי בעצמה ובמראה החיצוני שלה  וכמובן מציינת בסוף שאישה מתפקידה להיות אלגנטית .

איך מוצגת המשפחה ? ואיך מוצגת האישה במשפחה ?

האב והבן משחקים במשחקי מחשב עסוקים בעצמם האישה מציינת בצורה צינית כי האב הוא " מודל לחיקוי לדורות הבאים " האישה עסוקה בעצמה .

מי מציית למי ? איך הנשים מוצגות בדנוטציה ובקונוטציה ?

האישה מצייתת לגבר בכך שהיא מתעלמת ולא מגיבה לדברים שהוא עושה כמו למשל כשהיא שואלת אם היא השמינה והוא עונה לה שכן בצורה שהיא חסרת טאקט היא לא מגיבה לו על כך ולא מביעה את דעתה .

באילו מצבים הנשים מצולמות ? האם הן אקטיביות פאסיביות ?

האישה מצולמת בזמן שהיא מתארת את התנהגותו של הגבר שלה , האישה אקטיבית היא פעילה והיא זאת שמדברת ומציגה במשך הפרסומת.

מהו התפקיד של האישה ? ומהו התפקיד של הגבר ?

תפקיד האישה הוא להיות אישה – להיות יפה ולא לעשות הרבה מעבר

ותפקיד הגבר הוא להיות גבר ולנהוג כגבר – לשחק במשחקי מחשב להיות ילדותי , לא מתחשב ולא רומנטיקן .
פורסם על ידי ב- אין תגובות:

יום שישי, 15 בספטמבר 2017

פרסומות


בשנים האחרונות אנו עדים לנסיקה הולכת וגוברת בתחום הפרסום בטלוויזיה ובאינטרנט , יותר ויותר חברות מבינות שכדי למכור  את מוצריהן ולהתעצם בתחום המסחר הן חייבות לשווק את עצמן בדרך המקובלת והפופולארית ביותר פרסומות בטלוויזיה \ אינטרנט . פרסומת היא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של  סחורה , שירות או רעיון. 

ההצדקה לקיומה של הפרסומת בשידור, אם כך, אינה במידע שהיא מפיצה, אלא מתוך הכרח, כדי לאפשר את התשתית הכלכלית לשידורי הרשתות המסחריות . 

הפרסומות שפונות לקהלי יעד שונים ומגוונים מתחלקות לסוגים שונים ניתן לראות כי בכול פרסומת המסר מועבר בצורה שונה וזאת על מנת לשרת את צרכיו של בעלי החברה שמנסה לקדם המוצר שלו ולפרסם אותו  , מטרת הפרסומת היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות , באמצעות שכנוע, אזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה ולכן כל חברה בוחרת להעביר את המסר שלה באופן שונה על מנת להגביר את רצונו הצופה לקנות את המוצר שהיא משווקת  .

 פניית המסר :

הגישה בה בוחר המפרסם להעביר את המסר לצרכן . פניית המסר היא הבסיס למשיכת תשומת הלב של הצרכנים ואשר נועדה להשפיע על יחסם , העניין או הרגשות שלהם כלפיי המוצר , השירות או הרעיון המפורסם . אמצעי התקשורת בוחרים כיצד לפנות אל הצרכן , האם בצורה רגשית או בצורה שכלית . 

פניית מסר רגשית :

בפנייה רגשית המוען בפרסומת מנסה למכור לנו את המוצר בעזרת הצגה רגשית של המוצר שלו בבחירה , בפנייה זאת המוען מבין שהיתרון של המוצר שלו שייך לחוויות השימוש או לתועלת הרגשית שהמוצר והשימוש בו מוביל בגישה זו המטרה היא להשאיר אצל הנמען רושם חיובי על המוצר שיוביל בשלב מאוחר יותר לקניית המוצר .

בפרסומת עם פנייה רגשית נראה שימוש רב בהומור ומוזיקה נעימה לצד שימוש בהפחדה ובסיסמאות שיפנו לרגש שלו . 


הפרסומת שהוצגה היא פרסומת של סלקום שמשווקת מבצע של סלקום קו טלפון מתנה לשנה בלעדי ללקוחות סלקום , בפרסומת מוצגים החיילים כשהם רצים ברחובות בדרך לחברם הטוב שנפצע ככל הנראה במהלך פעולה צבאית ובמקביל שרים את השיר " מה שהלב שלי בחר " של הזמר והיוצר קובי אפללו . הפרסומת מעבירה מסר רגשי בכך שהיא מעמידה במרכזה גדוד של חיילים דבר שפונה אוטומטית לרגש של אזרחים ישראלים שיושבים מול הטלוויזיה בבית וצופים בפרסומת , השימוש בחיילים הוא כלי שעובד טוב על הצרכן הישראלי שמרגיש תחושת הזדהות עם החיילים  , בנוסף השיר שמלווה ברקע הוא שיר אהבה מרגש והעובדה שהחיילים שרים אותו בעצמם בדרכם לחברם הפצוע מעמיקה את תחושת הרגש וההזדהות בה שרוי הצופה .

בסיום מגלים כי החיילים בדרכם לחברם הטוב שנפצע ופה מוצג ערך החברות , המסר שהמפרסמת  מנסה להעביר הוא שחברות היא ערך עליון דבר שמעמיק אף יותר את תחושת הרגש וההזדהות .  

פניית מסר שכלית :

גישה זו מבוססת על ניסיון לשכנע ולהעביר מידע על פעולתו של המוצר , התועלת העולה ממנו ויתרונותיו הברורים בדרך כלל באמצעות טיעונים והסברים ברורים ולעיתים אף נתונים השוואתיים , גישה זו משלבת אינפורמציה רבה על המוצר ותכונותיו . 


הפרסומת שהוצגה היא פרסומת של החברה קולגייט שמשווקת את משחת השינים שלה Colgate total pro-gum ""  בפרסומת מוצג רופא שיניים אשר אימו מגיעה לבקרו בקליניקה שלו , האם נוגסת בתפוח ומגלה סימני דם על התפוח בנה רופא השיניים ממהר להסביר לה שזו תופעה שנגרמת כתוצאה מבעיות חניכיים ומציע לה להשתמש במשחת השיניים החדשה של קולגייט אשר עוזרת להפחית את הבעיה ומסייעת בהגנה על החניכיים .

בפרסומת זו מנסים להעביר מידע על מעלותיו של המוצר והיתרונות שלו והתועלת שהוא מעניק בעת ולאחר השימוש בו , העברת המידע נעשית בצורה קרה ומתוחכמת על מנת להגביר את תחושת האמינות במוצר , העובדה שמציגים בפרסומת "רופא" אשר מסביר על הפעולות שעושה המוצר גורמת לצרכן שצופה בפרסומת לבטוח יותר במוצר ולהאמין כי המוצר שמנסים לשווק לו הוא מוצר טוב ואיכותי .
המפרסם  מעביר מידע על המוצר בלבד  ללא ניסיון לעורר רגש מסוים בקרב הצופה .
פורסם על ידי ב- אין תגובות:

יום שבת, 2 בספטמבר 2017

"ואלס עם באשיר"


ואלס עם באשיר הוא סרט מונפש דוקו-דרמטי מלחמתי. הסרט נוצר על ידי במאי הקולנוע הישראלי ארי פולמן , הסרט זכה בפרסים רבים ובהם גלובוס הזהב, פרס סזאר, פרס אופיר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. ברובם המוחלט של הפרסים ברחבי העולם שהסרט זכה, מדובר היה בזכייה או המועמדות הראשונה בהיסטוריה של הפרסים, של סרט ישראלי, סרט מונפש ו/או סרט תיעודי.

ואלס עם באשיר הוא למעשה אוסף של היזכרויות סובייקטיביות ווידויים אישיים שונים מימי מלחמת לבנון הראשונה, השזורים יחד עם פלאשבקים מסויטים שארי פולמן חווה בעצמו. שילובם זה בזה נועד לעורר בפולמן תהליך מלא של היזכרות: לנסוע אחורה בזמן, להשלים את פיסות הזיכרון החסרות, ולנסות ולפענח היכן הוא היה ומה עשה בזמן הטבח במחנות הפליטים של סברה ושתילה.

הסרט נפתח בעת לילה עם קבוצה של 26 כלבים מזילי ריר השועטים דרך רחובות תל אביב בחיפושם אחר נקמה. תוך יצירת דרמטיזציה קולנועית לסיוט מתמשך שחווה בלילות בועז ריין, אחד מחבריו הטובים של פולמן, סצנה זו מתארת כיצד כלבי הציד מפלסים את דרכם מנקודת מוצא שאינה ידועה, דרך שלוות החיים הנורמלית והרגועה בשדרות רוטשילד, ועד ליעד הבלתי נמנע, הדירה שבועז ישן בה. סיקוונס זה בונה כבר מן הפתיחה את הניגודים התמטיים שיאפיינו את סרטו של פולמן מרגע זה ואילך: המתח הבלתי פתיר בין חלום למציאות, המרחק הקצר והאבסורדי בין שפיות לבין פסיכוזה, והצורך לגשר בין מה שניתן לייצגו בקולנוע ומה שאינו.

 כמו כן, הסיקוונס עורך לצופה היכרות מבואית ומפתיעה עם אסטרטגיה צורנית שאינה כה שכיחה במסגרת אמצעי המבע הקולנועי של האנימציה. משורטטת בעושר רב בגוונים מנוגדים של צהוב ואפור מתכתי, ומלווה בעיצוב סאונד קפדני המורכב מכמה ערוצי סאונד נפרדים, סצנת הפתיחה יוצרת מפגן אודיו-ויזואלי בלתי צפוי, ”אטרקציה“ קולנועית שמכה בצופה באופן קוגניטיבי, מנערת אותו ממקומו הנוח והפסיבי, ומציבה אותו מידית בתוך עולם הסרט.

פעמים רבות סרטי האנימציה התיעודית הם אינטראקטיביים, כלומר כאלו המסתמכים על הדדיות בין המתעד לסובייקטים שלו, לרוב תוך אימוץ הפורמט התיעודי המוכר של הריאיון. בדרך כלל, וואלס עם באשיר הוא דוגמה מובהקת לכך, מדובר בראיונות אמתיים שמוקלטים בזמן אמת ולאחר מכן מלווים באנימציה שנותנת להם איזושהי פרשנות ויזואלית. מבנה זה יוצר אצלנו כצופים פרדוקס מעניין במהלך הצפייה: מצד אחד אנו מודעים לכך שמה שאנו רואים הוא מפוברק לחלוטין, קונסטרוקציה פיקטיבית של אנימציה; מצד שני אנו מבינים שמה שאנו שומעים הוא הקלטה תיעודית של שיחה אותנטית עם אדם אמיתי שאת קולו אנו שומעים .

הסרט ואלס עם באשיר הוא סרט תיעודי המשתייך לז'אנר דוקו וכמו כן משתייך לכמה סוגי סרטים תיעודיים .

סרט דיוקן : דברים המשרטטים דמות מסויימת ובתוך כך גם סרטים אוטוביוגרפיים סרטים המתמקדים באוטוביוגרפיה של היוצר או משתמשים בה כחלק מרכזי מהסרט.

הסרט "ואלס עם באשיר" מורכב מסדרה של מפגשים עם אישיויות שונות מעברו של הבמאי והיוצר ארי פולמן במטרה לגולל את מאורעות המלחמה בלבנון ואף להיזכר בהם תוך כדי חיפוש אחר עדויות מהעבר ארי פולמן שם דגש לסיפור חייו והוא עושה זאת באמצעות שלל ראיונות עם אנשים שהיו לצידו בעת המלחמה שמציגים את אישיותו ואת סיפור חייו .

דוקו-אקטיביזם : ז'אנר בקולנוע התיעודי שיחודו הוא מעורבותו של העיתונאי החוקר בנשוא התחקיר. היוצר לא רק מתעד את המציאות אלא מנסה לשנות אותה במהלך הסרט. לעתים העיתונאי יוזם פעילות פרובוקטיבית כדי לנסות להתעמת עם מי שיכול להוביל לשינוי המיוחל. היוצרים הדוקו אקטיביסטים מנסים לשנות את התופעה בצורה אגרסיבית, בוטה ולעתים צינית.

הסרט משתייך גם לז'אנר דוקו אקטיביזם , במהלך החיפושים של ארי פולמן אחר עדויות מהעבר וניסיונותיו הרבים להיזכר במאורעות שהתרחשו במלחמת לבנון ניתן לראות כי הוא נוקט סוג של עמדה לגבי כל מה שקרה במלחמה ובאופן כללי על ההתנהלות הצבאית הישראלית במלחמה בכך שהוא דואג להציג באופן חד משמעי צד שמציג את הפעילות של צה"ל באותה מלמה באופן שלילי , מלחמת לבנון הראשונה הייתה מלחמה קשה שפקדה המון הרוגים לצד הישראלי וכמו כן לצד הלבנוני , בסרטו ארי פולמן בחר לבקר את ההתנהלות הצבאית באותה מלחמה באופן חריף והוא בחר להציג זאת בכול מיני סצנות מהסרט שלו שהן מהוות סוג של פלאשבק לדברים שחווה באמת באותה המלחמה  כמו למשל שרואים את החיילים הולכים ברחובות מאוכלסים ויורים באוויר בלי שום סיבה כמו כן הוא בחר שלא להראות את הצד השני במלחמה יותר מידי , הוא הציג באופן כללי רק את ההתנהלות השגויה של צהל ( ע"פ דעתו) בכך שבחר להימנע מלהראות את הצד השני בכול הסיפור , דבר שיכל לפגוע במעמדה של מדינת ישראל בעולם , הסרט "ואלס עם באשיר" הצליח לא רק בישראל אלא גם בעולם הוא זכה בפרסים רבים ואפילו היה מועמד לאוסקר וכמו כן הצגתו של הצד הישראלי בלבד בסרט הוא דבר שאני מאמינה שפגע באופן מסוים בתדמיתו של צה"ל .

פורסם על ידי ב- אין תגובות:

הסדרה "מראה שחורה"

השתלטות הטכנולוגיה על חיינו בעולם המודרני  מביאה איתה ביקורת רבה מצד אנשים רבים אקדמאים ומשכילים  שמאמינים כי דווקא התפתחותה של הטכנולוגיה בחיינו עלולה להביא לאסונות גדולים שאין לתאר את סדר גודלם  , הסדרה ״מראה שחורה״ באה להעביר ביקורת נוקבת  על תלות האנשים בטכנולוגיה  ובהשלכות האפשריות של אורח החיים המודרני והטכנולוגי, על עתיד האנושות וערכיה. לכל פרק בסדרה יש ליהוק, תפאורה ואפילו מציאות שונים. אך כולם עוסקים בדרך שבה אנחנו חיים בהווה ובדרך בה אנו עלולים לחיות בזמן הקרוב אם לא נשים לב לסכנות שעלולות להתרחש לאור  השתלטות הטכנולוגיה על חיינו.

הפרק השני בעונה השנייה ״דב לבן״ עוסק בדמותה של בחורה בשם ויקטוריה אשר מתעוררת בתוך חדר כשהיא לא זוכרת או מבינה כלום. ובכל מקום ועל כל מסך של טלוויזיה/ מחשב  רואה סמל של מרצד, היא לא מבינה מה קורה  ויוצאת החוצה מבולבלת ונסערת, ומגלה כי העולם השתגע לגמרי. מוצאת את עצמה באמצע מרדף רצחני בזמן שעוברי אורח בוהים בה, מצלמים,נראים משועשעים מכל הסיטואציה הניצבת למולם ולא באים לעזרתה. תוך כדי שהיא בורחת היא נתקלת באישה צעירה בשם ג׳ם שמסבירה לה שהסמל שראתה בטלוויזיה הפך את רוב האוכלוסייה לצופים שלא עושים שום דבר חוץ מלצפות ולצלם יחידה רצחנית שידועה כציידים שהורגים את האנשים שלא הושפעו מאותו הסמל. שתיהן בורחות מהצייד ומגיעות למשדר האות על מנת להרוס אותו.
הקירות נפתחים ומגלים קהל מריע. הצייד שג'ם הרגה הופיע שוב ובא להסביר את מה שקרה. התברר כי העולם בו ויקטוריה חייה הוא מדומה וכל האנשים הם שחקנים.הילדה  שויקטוריה ראתה בתמונה בביתה והאמינה שהיא ביתה הייתה בעצם ילדה שהיא וארוסה חטפו. השניים לקחו אותה ליער ובזמן שארוסה עינה ורצח את הילדה, ויקטוריה תיעדה את הכל בנייד שלה. הארוס התאבד ווקיטוריה נשלחה לניסוי שבו כל יום היא מועמדת באותה סיטואציה ובסופו של כל יום זכרונה נמחק. נושא הפרק במובן מה מזכיר את תופעת תכניות הריאליטי,בהם האנשים נמצאים במציאות מובנת.



במהלך הפרק ניתן לראות כי בעצם מבנים מציאות לויקטוריה היא נמצאת בתוך מתחם סגור בו כל האנשים שנימצאים מסביב הם שחקנים או עורכי התוכנית, המציאות שהיא חייה בה זה בעצם העונש על מעשייה שנראה כסוג של הוצאה להורג בגרסה המודרנית .

לפי דעתי היא ראויה לעונש החמור במיוחד ,מכיוון  שהמעשה שהיא עשתה הוא מעשה שבכול מקום ובכול זמן יצטייר כמעשה נוראי וכל אדם יסכים שהוא מעשה נוראי , המעשה שלה כלל בתוכו גם תיעוד במצלמת טלפון פשוטה מעבר לשיתוף פעולה עם הרצח והיא התנהגה באופן שמציג אותה כבן אדם מרושע , חסר אכפתיות ומרוקן מכל תכונות האנושיות  המעשה הינו מעשה  מזעזע ,למרות  שלא היא שרצחה את הילדה היא שיתפה פעולה עם הרצח בכך שלא הסגירה את הרוצח ואף תיעדה את הרצח ואת ההתעללות שלפניו בזמן שהיא צוחקת ונראית משועשעת מכול הסיטואציה המזעזעת הכל  בלי לנקוט שום צעד משמעותי שיגאל את הילדה מראה על חוסר האנושיות והשפיות שלה. המעשים שלה משתקפים בצורת העונש שניתנה לה היא נענשת באותה דרך שבה היא פעלה.

האנשים אשר משתתפים בעונש של ויקטוריה והם נמצאים בתור שחקנים בסט פחות או יותר עושים מעשה דומה לזה של ויקטוריה הם בדומה לה מתעדים סבל של בן אדם חסר אונים דבר שמעיד שהרגישות בימינו, והאכפתיות הוחלפו במכשירים ניידים ובצורך לתעד במקום לעזור.

הסדרה כולה היא בעצם מטאפורה לאופן בו בעתיד הטכנולוגיה תשלוט בחיינו ותבטל את המרכיב האנושי והרגשי בעולם שלנו.

הסדרה מעמידה מולנו את המראה השחורה,שהיא בעצם העולם שלנו. המראה השחורה שמוצגת היא לא מראת שעשועים, זו פשוט מציאות עולמנו שמשתקפת בה ואם לא נהיה זהירים אנו עלולים להביא על עצמנו אסונות אם לא נלמד מתי לעצור ולהיות אחראיים יותר עם הטכנולוגיה .



פורסם על ידי ב- אין תגובות:
הירשם ל- תגובות (Atom)